ארכיון תגיות: אנגולר

שיעור 9 באנגולר (angular) -אובייקטים ואינטרפייס עם TypeScript.

הפוסט הזה  מדגים את האפשרות ליצור אובייקטים עם TypeScript.

דוגמא 1 – משתנה מסוג אובייקט

כך נגדיר משתנה מסוג אובייקט

Person:{
 id:number,
 name:string,
 email:string
}

וכך נשים בו ערכים

this.Person = {
 id:887,
 name: 'Bubu',
 email: 'bubu@jjj.com'
 }

 

דוגמא 2 – שימוש ב-interface + מערך של אובייקטים.

את אותה הגדרה בדיוק, אפשר להפריד לקובץ נפרד, ולהגדיר אובייקט שמממש interface.

בקובץ נפרד נגדיר כך :

export interface Person {
 id:number,
 name:string,
 email:string
}


כעת בקובץ TypeScript שמכיל את המודל של ה-component :

  • נייבא את ה-interface
  • ולאחר מכן, נוכל להשתמש באינטרפייס שבנינו

בקומפוננט הבא אפשר לראות גם משתנה בודד שמוגדר ע"פ האינטרפייס, וגם מערך .

import { Component } from '@angular/core';
import { Customer } from './Customer'

@Component({
 selector: 'sandbox3',
 template: `
 <p style="color:red;">Hello from SandBox3</p>
 `
})

export class Sandbox3Component{
 customer:Customer;
 customers:Customer[];

 constructor() {
 this.customer = {
 id: 1,
 name: 'Zuyyyyy',
 email: 'bubu@momo.com'
 }

 this.customers = [
 {
 id: 1,
 name: 'Zuyyyyy',
 email: 'bubu@momo.com'
 },
 {
 id: 2,
 name: 'bbdbdbdb',
 email: 'bfbfbf@momo.com'
 },
 {
 id: 3,
 name: 'ffffffd',
 email: 'rrd@momo.com'
 }
 ]
 }
}

שיעור 6 ב- ionic – מימוש כפתור חזרה לאחור

בפוסט זה נדגים יצירה של כפתור "חזור אחורה" (שאינו חלק מהתפריט העליון).

כפי שהסברתי באחד הפוסטים הקודמים, הניווט של ionic הוא למעשה מערך. עד כה בכפתורים שיצרנו בפוסט הקודם – רק הוספנו פריט למערך. כעת נציג דוגמא בה אנחנו מסירים פריט מהמערך – ולמעשה באותו רגע חוזרים לאחור.

  • הוספתי הזרקה של navController, וכמובן גם import מתאים.
  • מימשתי כפתור בקובץ ה-HTML.
  • מימשתי פונקציה עבור הכפתור בקובץ ה-Type Script.
קובץ ה-html
--------------------
<ion-header>
<ion-navbar>
<ion-title>MyTitle</ion-title>
</ion-navbar>
</ion-header>
<ion-content>
<p>שמי הוא {{ name }}</p>
<buttonion-button (click)="onGoBack()">Go Back</button>
</ion-content>


--------------
קובץ ה-ts
-------------
import { Component, OnInit } from '@angular/core';

import { NavParams, NavController } from 'ionic-angular';

@Component({

selector:'page-user',

templateUrl:'user.html'

})

export class UserPage implements OnInit {

name:string;

constructor(privatenavParams:NavParams,privatenavCtrl:NavController) {

}

ngOnInit() {

this.name=this.navParams.get("userName");

}

onGoBack() {

this.navCtrl.pop();

}

}

חזרה לעמוד הראשי ב- ionic

לאובייקט navController יש מתודה נחמדה שנקראת popToRoot והיא מסירה את כל העמודים, עד לעמוד הראשי – שימושי ביותר.

 

שיעור 5 ב- ionic – העברת מידע בין דפים.

בפוסטים הקודמים הגענו למצב שאנחנו מקימים דפים ב-ionic, כעת הגיע הזמן לראות כיצד מעבירים מידע בין דפים.

לצורך ההמחשה נדגים באמצעות דף שנקרא users (לשון רבים) , שמכיל 2 כפתורים, כל אחד מהם יעביר אותנו דף user (לשון יחיד) עם מידע על משתמש ספציפי.

כך זה נקרא בהתחלה :

<ion-content padding>

     <buttonion-button>User A</button>

     <buttonion-button>User B</button>

</ion-content>

נדגים את השינוי במספר שלבים :

  • נוסיף אירוע לכפתורים, שמעביר פרמטר של שם המשתמש
  • נבנה את הקוד שמטפל באירוע בקלאס של הקומפוננט (users). – כלומר הקוד שמעביר  את המידע הלאה.
  • נבנה את הקוד שמטפל באירוע בקלאס של הקומפוננט המקבל (user) – כלומר הקוד שמקבל את המידע.

הערה :  אני מניח שבניתם את הדף הקודם, כלומר יש בו כבר data binding  למשתנה name בתוך תבנית ה-html של העמוד user. (קישור לפוסט הקודם).

שלב 1/3 – הוספת אירוע לכפתורים

בקובץ users.html נגדיר אירוע

<ion-content padding>

<buttonion-button (click)="onLoadUser('A')">User A</button>

<buttonion-button (click)="onLoadUser('B')">User B</button>

</ion-content>

שלב 2/3 – הקוד ששולח את המידע

בקובץ users.ts  , הוספתי יבוא לדף ה-user, וכתבתי פונקציה ששולחת  אליו מידע בתוך אובייקט.

import { Component } from '@angular/core';
import { IonicPage, NavController, NavParams } from 'ionic-angular';
import { UserPage } from './user/user';

@IonicPage()
@Component({
 selector: 'page-users',
 templateUrl: 'users.html',
})
export class UsersPage {

 constructor(public navCtrl: NavController, public navParams: NavParams) {
 }

 onLoadUser(name:string) {
 this.navCtrl.push(UserPage, {userName: name});
 }


 ionViewDidLoad() {
 console.log('ionViewDidLoad UsersPage');
 }

}

שלב 3/3 – הקוד שמקבל את המידע

  • בקובץ user.ts , הוספתי יבוא ל- OnInit, וגם ל- NavParams.
  • בנוסף מימשתי את קבלת המידע בפונקציה ngOnInit.
import { Component, OnInit } from '@angular/core';
import { NavParams } from 'ionic-angular';

@Component({
 selector: 'page-user',
 templateUrl: 'user.html'
})

export class UserPage implements OnInit {
 name:string;
 constructor(private navParams:NavParams) { 
 }

 ngOnInit() {
 this.name = this.navParams.get("userName");
 }

}

סיכום

  • בקריאה לאירוע העברנו פרמטר לפונקציה.
  • בקובץ שמטפל באירוע
    • עשינו import ל- navController.
    • עשינו import ל- navParams.
    • הזרקנו פנימה את navController + navParams דרך ה constructor.
    • הפונקציה שטיפלה בדחיפה (push) של עמוד ה-user, גם העבירה פרמטר יחד עם פעולת ה-push.
  • בקובץ שמטפל בקבלת האירוע ובטעינת הדף הפנימי 
    • עשינו import ל- navParams.
    • עשינו import ל-OnInit.
    • הוספנו בקלאס הצהרה שהוא ממשק את האינטרפייס : implements OnInit.
    • הזרקנו פנימה את navParams דרך ה-constructor.
    • מימשנו פונקציה של ngOnInit.
    • בתוך הפונקציה קיבלנו את התוכן מתוך המשתנה (שהזרקנו) של navParms.

הערה

כמו ששלחנו מידע באובייקט, והשתמשנו במתודה get, כדי לשלוף ערך לפי ה-key של המאפיין בתוך האובייקט.

יכולנו לשלוח גם מידע במשתנה רגיל (כלומר לא אוביקט )  ופשוט לשלוף אותו באמצעות המאפיין navParams.data.

שיעור 8 באנגולר (angular) – טיפול במידע עם Data Binding

כמובן שאנגולר לא משרתת אותנו רק עם דפים סטטים, אלא חלק חשוב בכוח של אנגולר הוא להזריק פנימה עבורנו פיסות מידע למקומות המתאימים בעמוד.

בפוסט הזה אראה מספר דוגמאות בסיסיות כיצד קושרים מידע ממחלקת ה-component (קובץ ts)  אל תבנית ה-html שמופיע תחת template, או תחת הקובץ שצויין תחת templateUrl.

דוגמא 1 – Data Binding של משתנים פרימיטיבים באנגולר

  • ניצור component חדש לצורך הדוגמא באמצעות ה-cli
ng g component components/a_sandbox1
  • בתוך המחלקה (של ה-component) נגדיר 2  משתנים
export class ASandbox1Component implements OnInit {

name='Bob';

age=37;
  • כעת בתוך התבנית html של הקומפוננט, "נקשור" את 2 המשתנים אל תוך התבנית.
@Component({

selector:'app-a-sandbox1',

template:`My name is {{name}} and I'm {{age}} years old.`,
  • כדי לראות את התוצאה – צריך לזכור כמובן להכניס את ה-selector אל תוך ה- app.component.html.
  • התוצאה – בכל פעם שתוכן המשתנים ישתנה – הם ישתנו אוטומטית על המסך, ללא צורך באף שורת קוד מצידנו. מספיק שקשרנו אותם פעם אחת, ומרגע זה התבנית html שלנו הפכה להיות דינמית, "חיה" ומגיבה לשינויים בתוכן המשתנים.

 

דוגמא 2 – Data Binding של אובייקטים באנגולר

בדיוק כמו שעשינו עם משתנים פרימטיבים, אפשר לעשות דבר דומה עם אובייקטים.

  • נוסיף אוביקט למחלקה
  • נקשור אותו אל תוך התבנית
  • ואותה תוצאה בדיוק – התבנית הפכה להיות חיה ונושמת.
@Component({

selector:'app-a-sandbox1',

template:`My name is {{name}} and I'm {{age}} years old.

<p>My candy is {{candy.color}} and is very {{candy.taste}}.</p>

`,

styleUrls: ['./a-sandbox1.component.css']

})

export class ASandbox1Component implements OnInit {

name='Bob';

age=37;

candy= { "color":"yellow" , "taste":"sweet"};

דוגמא 3 – חצי מילה על מחזור חיים של משתנה

כמו כל שפה מונחית עצמית, גם type script מכילה פונקצית constructor.

בדוגמא הזו, אראה כיצד למרות שהגדרתי את המשתנה בעת ההגדרה לערך מסוים – 40, עדין, כיוון שהקונסטרקטור רץ, אז אם הוא מכיל הגדרה אחרת, אז ההגדרה של הקונסטרקטור למשתנה, דורסת את ההגדרה הראשונית.

שימו לב למשתנה age בדוגמא הבאה, בזמן ההגדרה הוא מושם כ-40, ולאחר ריצת הקונסטרטור הוא מושם כ-45 –  וזה מה שיוצג על המסך – 45.

@Component({

selector:'app-a-sandbox1',

template:`My name is {{name}} and I'm {{age}} years old.

<p>My candy is {{candy.color}} and is very {{candy.taste}}.</p>

`,

styleUrls: ['./a-sandbox1.component.css']

})

export class ASandbox1Component implements OnInit {

name='Bob';

age=40;

candy= { "color":"yellow" , "taste":"sweet"};

constructor() {

this.age=45;

}

 

דוגמא 4 – Data Binding אל פונקציה.

בדיוק כמו שקשרנו את התבנית אל משתנים, אפשר לקשור גם אל פונקציות.

שימו לב לדוגמא הבאה :

@Component({

selector:'app-a-sandbox1',

template:`My name is {{name}} and I'm {{age}} years old.

<p>My candy is {{candy.color}} and is very {{candy.taste}}.</p>

<p>again...My age is {{ giveMeAge() }}</p>

`,

styleUrls: ['./a-sandbox1.component.css']

})

export class ASandbox1Component implements OnInit {

name='Bob';

age=40;

candy= { "color":"yellow" , "taste":"sweet"};

constructor() {

this.age=45;

}

giveMeAge() {

returnthis.age;

}

לסיכום, ראינו במספר דוגמאות, את האפשרות לקשור משתנים בתבנית אל משתנים במחלקה.

 

 

 

שיעור 7 באנגולר (angular) – פתיחת קומפוננט (component) חדש באופן ידני

בפוסט הזה אציג כיצד לפתוח component חדש באופן ידני.

  • מעורך הקוד נפתח, לצורך הסדר הטוב, תיקיה חדשה בתוך src, ונקרא לתיקיה החדשה components
  • בתוך התיקיה החדשה נפתח תיקיה עבור ה-component החדש שלנו, שנקרא לה tryComponent.
  • בתוך תיקיית tryComponent נפתח קובץ TypeScript חדש, ונקרא לו tryComponent.component.ts
  • בתוכו בשורה הראשונה נייבא את המודול Component מתוך הליבה של אנגולר.
import { Component } from '@angular/core';
  • לאחר מכן,  נרשום את ה-Decorator הבא, שבו נגדיר מה יהיה שם התגית, שבה נשתמש כדי להציג את ה-Component שאנחנו יוצרים כעת, וגם נגדיר את תוכן הקומפוננט:
@Component({

selector:'app-tryComponent',

template:`<h1> Hello from our new Component </h1>`

})
  • כעת, נייצא מחלקה החוצה, בשלב זה היא תהיה ריקה מתוכן.
    ונקפיד ששם המחלקה יכלול בסופו את המילה Component :
export class TryComponent{

}

  • נשמור את הקובץ
  • נפתח את הקובץ app.component.html, נמחק את כל התוכן בו, ונשים בתוכו רק את ה-selector שבחרנו עבור הקומפוננט החדש שלנו
<app-tryComponent></app-tryComponent>
  • אם נבדוק כעת (בהנחה שאנחנו משתמשים ב-ngServe שמקמפל את הקבצים אוטומטית)
    נראה שבינתיים זה עדין לא עובד.
    כדי שזה יעבוד אנחנו צריכים ליבא את הקומפוננט החדש.
    נעשה זאת באמצעות 2 פעולות  שנעשה בקובץ app.module.ts (לשם כך צריך לפתוח את הקובץ כמובן 🙂 ) :
  • נוסיף בראש הקובץ משפט ליבוא של הקומפוננט החדש שלנו :
import {TryComponent } from './components/tryComponent/tryComponent.component';
  • ובמערך שנקרא  declarations , נוסיף את שם המחלקה שיצאנו, כלומר TryComponent .

כעת, אם נגלוש אל אפליקציית האנגולר שלנו, נראה את המשפט שרשמנו בתוך ההגדרה template  – וזוהי, בשלב זה, הצלחה!.

למי שצריך, אז הקומפוננט במלואו נראה כך :

import { Component } from '@angular/core';

@Component({

selector:'app-tryComponent',

template:`<h1> Hello from our new Component </h1>`

})

export class TryComponent{

}

 

שיעור 6 ב- angular – מבט על NgModule

בפוסט הזה נדבר על קובץ מאוד חשוב באנגולר, שנקרא app.module.ts.

בקובץ זה יש Decorator  של אנגולר שנקרא NgModule@

ובנוסף יש בו יצוא של AppModule.

בתוך NgModule@, יש חלקים שונים בהם אנחנו מגדירים את האפליקציה שאנחנו בונים, ואת הפלאגינים שאנחנו מוסיפים.

  • החלק של declerations מיועד עבור כל מיני components שאנחנו יוצרים.
  • החלק של imports מיועד לכל מיני רכיבים של אנגולר , כמו BrowserModule, HttpModule,FormsModule וכדומה.
  • החלק של providers  – מיועד לקלאסים מסוג services ( למשל service שמלקט מידע ומוזרק לקומפוננט).

 

שיעור 5 באנגולר ( angular ) – מהו קומפוננט ( component ) ?

מה המשמעות של המונח קומפוננט ב- אנגולר ?

המונח קומפוננט ( component ) באנגולר – משמעותו היא "פיסה של ממשק משתמש (UI) "

כלומר חתיכת מסך .

קומפוננט מורכב מקובץ קלאס ts , מחלקה יעודית שמטפלת בקומפוננט, ולרוב (אך לא מחייב) יהיה גם קובץ html, שמשמש בתור התבנית של הקומפוננט.

יכולים להיות עוד קבצים כמו CSS וכדומה.

דוגמאות מציאותיות לקומפוננט – נניח באתר רגיל, יכולים להיות : קומפוננט של סרגל ניווט, קומפוננט של ההדר (הכותרת) , של הפוטר (הכותרת התחתית) , וקומפוננט של התוכן, וכן הלאה..

קומפוננט כמובן מכיל את המתודות הרלוונטיות אליו בקלאס שלו. למשל מתודות שמגיבות לאירועי קליק, או לשינוי תוכן בקומפוננט וכדומה.

מבנה טיפוסי לדוגמא של קומפוננט באנגולר

---------------------------------
in bubu.component.ts file
---------------------------------

import { Component } from '@angular/core';

@Component({

 selector: 'bubu',
 template: `<h1> Heyyyyyy!!!!`
 })
 
export class BubuComponent {
 name = 'Bubu';
 }
 
 
-----------------
In another file 
-----------------


 <body>
 <bubu></bubu>
 </body>

בתחילת הקובץ, אנחנו מייבאים את הרכיב המתאים מליבת אנגולר.

אחרי כן, אנחנו כותבים את הפקודה @Component , שמגדירה כמה דברים בסיסים.

באופן כללי, כל פעם שתראו באנגולר ביטוי שמתחיל בסימן @ , זה נקרא "Decorator", והמשמעות היא רכיב מסוים של אנגולר שמביא עימו תכונות מסויימות.

בתור ה-Decorator שנקרא @Component , הגדרנו 2 דברים :

  1. את ה-selector שישמש אותנו לאחר מכן בקובץ ה-html, שימו לב שה-selector שקראתי לו בשם החדשני bubu, הופך להיות בקובץ ה-html שמופיע בתחתית – בתור תגית html, שאנגולר יודע לפרש אותה.
  2. בתוך ההגדרה template- הגדרנו מה יופיע בקומפוננט הזה.
    אילו נגדיר זאת עם גרשיים מיוחדים כאלו ", אז זה יאפשר לכתוב מספר שורות יחד.
    לעומת זאת עם גרש רגיל, זה לא יאפשר.

בנפרד , הגדרנו למטה את הקלאס עצמו, בצורה הרגילה שבה עובדים עם קלאסים ב-node js, כלומר פותחים במילה export עם שם הקלאס, ושמים בתוכו את כל המתודות והמאפיינים ליצוא.

בתחתית – כתבתי שבקובץ אחר, לרוב בקובץ html כלשהוא – נשים את הסלקטור שבחרנו בו, וזה יגרום לכך שתוכן הקומפוננט יופיע.

מחזור החיים של קומפוננט באנגולר

באנגולר אפשר להגיב לכל מיני אירועים שמתרחשים לאורך "חיי" הקומפוננט.

אחד מהם, נפוץ מאוד, הוא האירוע שמתרחש כאשר הקומפוננט נטען לראשונה , מה שנקרא init (=יצירת מופע של אובייקט הקומפוננט).

לצורך זה נשתמש במתודה ngOnInit() בתוך הקלאס של הקומפוננט.

2 דרכים ליצור קומפוננט עם אנגולר

  1. פשוט ליצור את הקבצים, בתוך תיקיית src, עדיף שיהיו מרוכזים יחד בתיקיה יעודית לקומפוננט, ומרוכזים תחת תיקיה שתיקרא components.
    למשל הקומפונננט שנקרא bubu , ישב בתוך src/components/bubu.
    במקרה שאנחנו יוצרים ידנית את הקבצים, נצטרך לכל הפחות ליצור קובץ ts
    ולרוב גם קבצי html+css
    אז בסוף התהליך נהיה עם :
    bubu.component.ts
    bubu.html
    bubu.css
  2. אפשר להשתמש פשוט בכלי שורת הפקודה angular cli, ולהקליד
ng g component components/bubu

האות g משמעותה "תיצור" (=המילה generate ) .

המילה component – אומרת לכלי מה ליצור (אפשר ליצור עוד דברים חוץ מקומפוננטות).

ובסוף אנחנו רושמים באיזו תיקיה ליצור את הקומפוננט, והכלי יצור את הספריה בעצמו.

 

בסופו של דבר צריך להוסיף את הקומפוננט אל @ngModule, ועל כך בפוסט נפרד.

 

שיעור 3 ב- ionic – המונח Page ואיך עובד הניווט ?

נדבר הפעם על 2 נושאים :

המונח Page ב-ionic – הוא :

  • מבחינת מעשית מדובר ב-component רגיל של אנגולר.
  • מבחינת קונספט, הוא משמש כמסך אחד – שהוא מה שמוצג על המסך.
  • אפשר כמובן לכלול בתוכו קומפונטות אחרות של אנגולר.

איך עובד הניווט ב- ionic ?

  • ב-ionic 2 ואילך, לא עושים שימוש ב-angular router
  • במקום זאת, משתמשים במערכת ניווט שמאפשרת לנווט בין מערך של Pages.
  • זאת הסיבה שמוגדר ב-ionic שהיא חייבת להתחיל עם rootApp משלה – רואים את זה בקובץ app.module.ts, בחלק של bootstrap.
  • בנוסף רואים זאת בקובץ app.html.
  • אנחנו יכולים להוסיף למערך של ה-Pages כל פעם דף חדש.
  • העיקרון הוא שאנחנו רואים על המסך רק את ה-Page האחרון שהכנסנו למערך. (הכנסנו – פעולת push ) .
  • מה שאומר…שאם נסיר את ה-Page האחרון שהכנסנו, אנחנו נראה בחזרה את ה-Page שקדם לו במערך. ( הסרה – פעולת pop ).
  • העיקרון הזה מאוד חשוב להבנה – הניווט של ionic הוא ניווט בין דפים (pages).
    וכדי לנווט אנחנו מכניסים ומוציאים דפים מתוך מערך.

התגית של סרגל הניווט

בקובץ app.html מופיעה השורה הבאה :

<ion-nav [root]="rootPage"></ion-nav>

התגית ion-nav היא זו שיוצרת את סרגל הניווט, כאשר המאפיין root הוא זה שקובע מהו העמוד הראשון שרואים – בדוגמא הנוכחית , זה העמוד rootPage.

איפה רואים מה המשמעות של rootPage ? 

תשובה :  אם נסתכל בקובץ app.component.ts נראה שם את המשתנה שנקרא rootPage

 rootPage:any = TabsPage;

כעת אנחנו מבינים כיצד ionic "יודעת" איזה דף הוא הדף הראשי, ומהיכן מוגדר סרגל הניווט.

 

 

שיעור 4 ב-angular – שימוש ב-TypeScipt

מה זה TypeScript ?

TypeScript היא הרחבה ל-JavaScript שפותחה על ידי מיקרוסופט.

היא מאפשרת לנו לכתוב ב-JavaScript עם שיפורים כמו :

  • אובייקטים של מונחה עצמים.
  • ממשקים (=אינטרפייס).
  • הגדרה מפורשת של סוגי המשתנים.
  • ועוד…

בסופו של דבר, כאשר אנחנו כותבים ב-TypeScript אז זה מתקמפל ל-JS על ידי TSX שהוא הקומפיילר שעושה זאת.

כמובן שכדי שיהיה לנו נוח, ונראה מראש את השגיאות, צריך עורך קוד שתומך ב-TS.

קבצי TS מסתיימים בסייומת ts.

דוגמאות ל-TypeScript :

  • הגדרת משתנה מסוג מחרוזת :
let name:string = 'Koko Moko';
  • הגדרת פרמטרים לפונקציה בתור מספרים , והגדרת הפונקציה עצמה – ככזו שמחזירה מספר :
function Boom(firstParam:number, seconedParam:number):number {
...
...
{
  • סוגי המשתנים האפשריים ב-TypeScript הם :
    • string
    • number
    • boolean
    • array
    • any
    • void – כלומר לא מחזיר ערך.
    • null
    • tuple
  • דוגמא להגדרת מחלקה ב-TypeScript, אפשר ליצור מאפיינים, מתודות וכו' :
class MyClass {
 firstName:string;
 
 constructor(giveMeYourName:string) {
 this.firstName = giveMeYourName;
 
 }
 
 sayHi() {
 return "Hi -- " + this.firstName;
 }
 }

let obj = new MyClass("Eyal");

 

שיעור 3 ב- Angular – מבנה התיקיות בפרויקט

נציין כמה קבצים ותיקיות חשובים באנגולר.

בעיקרון המבנה ממש פשוט, ורוב הזמן אנחנו נהיה בתוך תיקיית src.

  • קובץ package.json – מכיל את הגדרות הפרויקט מבחינת NPM, מי שעבד קצת עם node , מכיר את זה הייטב.
    • שימו לב לחלק scripts, שמכיל בעצם את הפקודות המקוצרות להרצה, למשל npm start – הופך להיות ng serve.
    • בחלקים של depencies ו- devDepencies מוגדרים כל התלויות.
  • תיקית node_modules – מכילה את כל ספריות ה-node שמוגדרות בקובץ הקודם.
  • תיקית src – זו התיקיה העיקרית.
    • בתוכה תיקית app מכילה את הקבצים העיקריים.
    • כל קובץ שמסתיים ב-ts, הוא קובץ type script, נדבר על זה בהמשך.